פיקוח וניטור נוכחות עסקית ברשתות

ביום שישי לפני כשבועיים, החלה מתקפת גולשים חסרת תקדים בהיקפה ועוצמתה בעמוד הפייסבוק של חברת שטראוס. העובדות ידועות. תובנה מעניינת וחשובה שהציף המשבר הנוכחי שוב, היא הצורך והחובה המשפטית לנטר ולפקח באופן סביר על עמודי פייסבוק ושאר מיני נוכחויות וירטואליות ברשת.

כל טירון יודע ש "לכל שבת יש מוצאי שבת", לאמור, הגם שלא באים איתך חשבון בו במקום, למחדלים או למעשים יש מחיר. הבחירה הערכית של צה"ל ושל מערכות אחרות "לשבות מכל מלאכה" בשבת, היא מובנת ומקובלת ככל שמדובר בעולם הפיסי (וגם היא לא מוחלטת, שהרי צה"ל שומר על הגבולות והרפתן חולב את הפרות. גם בשבת).

אולם, האם בחירה ערכית, או מערכתית מטעמי נוחות ומנוחה,שלא לפעול בסופ"ש, יכולה להתקבל גם במציאות וירטואלית שחיה, נושמת ובועטת (חזק) 24/7, וזאת מבלי שתחשב בנסיבות מסוימות לרשלנות מצד מפעיל הנוכחות ברשת החברתית? האם במציאות שבה העמוד מנוטר ומפוקח בשאר ימות השבוע, העדר פיקוח מוחלט בסוף השבוע הוא בגדר מחדל שמקים אחריות ועלולות להיות לו השלכות משפטיות?

יממה של השמצות וקריאות לחרם חלפה עד אשר נשמע לראשונה קולה של בעלת הבית – חברת שטראוס, בנוכחות הוירטואלית אותה היא מנהלת:  "כעת משיצאה השבת אנו מבקשים לשתף אתכם ולהביא בפניכם מספר עובדות…" נכתב בעמוד הפייסבוק של החברה בצאת השבת. אפשר להבין את הבחירה הערכית של החברה לכבד את לקוחותיה מהמגזר הדתי, אפשר גם לטעון שבסופו של יום הבחירה הערכית שלא לפעול בעמוד בשבת (לפחות באופן גלוי) פגעה רק בחברה ואת המחיר היא משלמת עד היום. זה אולי נכון במקרה זה. אלא שלא תמיד הנפגעים כתוצאה ממתקפת גולשים הם רק הבעלים או המפעילים של הנוכחות הוירטואלית. לא פעם המותקפים הם צדדים שלישיים העומדים חסרי אונים ויכולת לפעול או להגיב למתקפה המתנהלת נגדם בנוכחות שאינה שייכת להם ואינה בשליטתם.